שלפוחית רגיזה

שלפוחית רגיזה משנית למחלות אחרות

לעיתים שלפוחית רגיזה איננה מחלה עצמאית אלא עשויה להתפתח בעקבות מגוון מצבים רפואיים. לדוגמה, ערמונית מוגדלת שפירה (Benign Prostatic Hyperplasia – BPH), מצב שכיח בגברים מבוגרים, עלולה לגרום ללחץ על השופכה וליצור תסמינים דומים לשלפוחית רגיזה. בנוסף, ניתוחי ערמונית, ניתוחים גניקולוגיים, או מצבים נוירולוגיים כמו טרשת נפוצה ופגיעות בחוט השדרה, עשויים להוביל לשינויים בתפקוד השלפוחית ולגרום לתסמינים דומים.

דרכי הטיפול בשלפוחית רגיזה

הטיפול בשלפוחית רגיזה משלב שינויים באורח החיים, טיפול תרופתי, ובמקרים עקשניים יותר, טיפולים מתקדמים כגון הזרקות או נוירומודולציה.

• שינויים באורח החיים: הגישה הראשונה לטיפול כוללת שינויים תזונתיים, כגון הימנעות מקפאין, אלכוהול ומשקאות מוגזים, העשויים להחמיר את התסמינים. בנוסף, מומלץ לבצע תרגילים לאימון השלפוחית כדי לדחות את הצורך במתן שתן, ולחזק את שרירי רצפת האגן באמצעות תרגילים כמו תרגילי קיגל, המשפרים את השליטה על שלפוחית השתן.
• טיפול תרופתי: טיפול תרופתי נועד לשפר את יכולת השלפוחית לשמור שתן ולצמצם את תחושת הדחיפות. השפעת הטיפול עלולה להיות הדרגתית, ולעיתים נדרשים 8-12 שבועות עד להגעה לתוצאות מיטביות. תופעות לוואי אפשריות כוללות יובש בפה ועצירות, אך הן משתנות בהתאם לתרופה ולמטופל.
• טיפולים מתקדמים: כאשר טיפול תרופתי אינו מביא לתוצאה מספקת, ישנם טיפולים מתקדמים יותר. הזרקות בוטוקס לשלפוחית עשויות להרגיע את השרירים ולהפחית את התכווצויותיהם הבלתי רצוניות. אפשרות נוספת היא נוירומודולציה, שמפעילה גירוי חשמלי קל על העצבים השולטים בשלפוחית, מה שמסייע בשיפור התפקוד.

טיפולים אלו נחשבים יעילים במיוחד במקרים עקשניים, ומובילים לשיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים.