סיבוכים והשפעות של טיפולים בערמונית

טיפולים בערמונית, בין אם נועדו לטפל בערמונית מוגדלת שפירה (Benign Prostatic Hyperplasia – BPH) ובין אם כחלק מטיפול בסרטן הערמונית, עלולים לגרום לנזקים בתפקוד התקין של מערכת השתן והמין. סיבוכים אלה משפיעים על איכות החיים, ולעיתים מחייבים טיפולים נוספים.

דליפת שתן (Urinary Incontinence):

אחד הסיבוכים השכיחים לאחר טיפולי ערמונית הוא דליפת שתן, שנגרמת מפגיעה בסוגרים, בעצבים או במבנה מערכת השתן. דליפת שתן יכולה להיות זמנית או כרונית, ותלויה בחומרת הפגיעה. ישנם מגוון טיפולים להתמודדות עם הבעיה, בהתאם לסוג דליפת השתן וחומרתה. לרוב, דליפת שתן היא ברת טיפול לאחר בירור מעמיק ודיון משותף עם הרופא המטפל.

שלפוחית רגיזה (Overactive Bladder):

לאחר ניתוחים במערכת השתן, ייתכנו תסמינים של שלפוחית רגיזה, כגון דחיפות ותכיפות במתן שתן, השתנה לילית או דליפה לא רצונית. תסמינים אלו נגרמים לעיתים כתוצאה מהשפעות הניתוח על מערכת העצבים והשרירים בשלפוחית השתן.

הטיפולים לשלפוחית רגיזה כוללים שינויים באורח החיים, טיפול תרופתי ולעיתים אף טיפולים כירורגיים. התוצאות הן לרוב משביעות רצון ומשפרות את איכות החיים.

אין אונות (Erectile Dysfunction):

אין אונות היא סיבוך שכיח לאחר ניתוחי אגן, ובמיוחד בטיפולים לסרטן הערמונית. התפקוד התקין של הזיקפה תלוי במצב כלי הדם, העצבים, והמערכת ההורמונלית. פגיעה באחד מאלו עלולה להוביל לפגיעה בזיקפה, בין אם חלקית או מלאה.

קיימים טיפולים לשיקום תפקוד הזיקפה, אך יש צורך בבירור מעמיק כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר עבור כל מטופל.

היצרויות בשופכה (Urethral Strictures):

לאחר ניתוחים בערמונית, במיוחד בניתוחי TURP או טיפולי לייזר, עלולות להיווצר היצרויות בשופכה עקב היווצרות רקמת צלקת. היצרויות אלו עלולות לגרום להפרעות במתן שתן, דלקות חוזרות, צריבה בשתן או כאבים. הטיפול מתמקד בפתיחת ההיצרות, ומותאם באופן אישי לכל מטופל.

הצטלקות צוואר שלפוחית השתן:

לאחר ניתוחים בערמונית, ייתכן ויתפתח מצב של הצטלקות באזור צוואר שלפוחית השתן. הצטלקות זו עלולה להוביל להפרעות במתן שתן, אך חשוב לציין שבמרבית המקרים היא ניתנת לטיפול באמצעות הליכים כירורגיים או טיפולים משקמים אחרים. יש לבצע בירור רפואי מלא לאבחון מדויק של המצב ולתכנון הטיפול המתאים.